גבאי ואח' נ' חברת אחים חסיד בע"מ

פסק דין

1.בפניי תביעת רוכשי דירה בהר חומה מאת הנתבעת.

2. התביעה מורכבת בעיקר מ-3 עילות.

א.עיכוב בהמצאת ערבות מתאימה לצורך ביצוע משכנתא ולכן תשלום לנתבעת במועד הנקבע בהסכם. בעקבות האיחור בתשלום התובעים יחויבו ע"י הנתבעת בסך 2,738 ₪. כמו כן, התובע מס' 1 נאלץ לקחת ימי חופש על מנת לטפל בעניין. התובע מציין שהדירה נמסרה ב-9 ימי איחור מעבר למותר ע"פ הסכם המכר (אין ראיה ביחס לפיצוי בגין רכיב זה).

ב.ההדמיה לדירה מציינת כיורים שטוחים לקיר אולם בפועל ובהתאם למפרט הטכני סופקו כיורים לא שטוחים לקיר. נטען שמדובר בהפרש של 5,000 ₪ בין שווי הכיור המובטח למה שסופק.

ג. פיצויי בגין אי התאמת ארוני מטבח להבטחת הקבלן .

דהתובעים מכרו את הדירה וטוענים להפרש ערך בסכום 6,000 ₪. לא הוגשה ראיה ביחס להפרש ערך כמכירה עקב אי אספקת הכיורים השטוחים.

ה. פיצויי בגין דמי שכירות בסך 1200 ₪ בעקבות איחור ב 9 ימים במסירת הדירה.

3.כנגד, הנתבעת טוענת שלא הובטח דבר ביחס לכיורים. ההדמיה הייתה הדמיה בלבד אולם לאחר תלונות התובעים הנתבעת הסירה את ההדמיה מאחר הנתבעת באינטרנט.

ביחס לעיכובים הקשורים לחוזה וערבויות, נציג החברה מודה שהייתה תקלה בערבות אולם טוען שאילו הכל היה מתבצע בזמן אזי התובעים היו משלמים ריבית והצמדה לבנק בתשלום משכנתא.

כמו כן, ביחס למכירת הדירה אין חולק שנמכרה ברווח לא מבוטל, לכן לטענת הנתבעת אין נזק בעקבות התקנת הכיורים כמו שהם.

דיון

4.במקרה דנן עדיף להתחיל מהסוף. ביחס להתקנת הכיורים ומכירת הדירה, אין בפני בית המשפט ראיה שהיה ניתן למכור את הדירה במחיר גבוה יותר אילו הותקנו כיורים שטוחים. ההפרש בסכום הינו זניח ואינו מהווה תוצאת רצון הקונה לקנות ומוכר לקנות או למכור. התובעים הרוויחו רווח נאה במכירת הדירה ולא נראה על פניו במידה הנדרשת שנגרם לתובעים נזק כלכלי כלשהו בעקבות התקנת כיורים לא שטוחים.

הדמיה בעניין דנן מהווה הצעה או הצעות לקבלת הצעה. ברכישת דירה בכל חוזה מכר, יש נספח "מפרט טכני". הצדדים חותמים על אותו מפרט טכני. אי לכך, בהעדר הסכמה מפורטת ובכתב, מפרט הטכני קובע שהתובעים קיבלו עבור מה ששילמו. ייתכן שהתקנת כיורים שטוחים לקיר היה מוסיף במידת מה לשווי הדירה, אולם בהעדר התקנת הכיור המבוקש (שטוח) אין מדידה לנזק שנגרם. כמו כן, אין להתמקד בפרט אחד במכלול שווי הדירה בעת מכירתה. ההפרש ביחס לכיורים הינו זניח לעומת המחיר הכללי של הדירה ולא ניתן לשער אילו הותקנו הכיורים המבוקשים אם שווי הדירה היה גבוה יותר, זאת מאחר שמחיר דירה ושוויה גם הינם נתונים סובייקטיביים. מה שמוסיף ערך בעיני אחד יכול לגרוע מערך בעיני אחר.

בין עם מדובר בכיור או בארוני מטבח למעשה התובעים טוענים להפרשי רווח בעת מכירת הדירה. כאמור אין ראיה מספקת בעניין לכן דין הטענה להדחות.

5.ביחס לעיכוב מסירת המסמכים/ערבות הנדרשים להשלמת ההליכים לקבלת משכנתא, הצדק עם התובעים. טענת הנתבעת שהתובעים היו משלמים ריבית וההצמדה בין עם לבנק או לנתבעת הינה טענה בעלמא.

המבחן הינו, האם הנתבעת נהנתה מתשלום כספי שלא הייתה זכאית לקבלו, אם כן מדובר ב"עשיית עושר ללא משפט". מה היה קורה בין התובעים והבנק הינה ספקולציה. כמו כן, לא ידוע מה היו תנאי המשכנתא. ניתן לקבוע שטענת הנתבעת בעניין גובלת ב"העדר תום לב".

אין להתעלם מעצם האיחור במסירת הדירה בניגוד להסכם בין הצדדים. התובע מס' 1 לקח ימי חופש על מנת לטפל בעניין הערבות. תגובת נציג הנתבעת היא בכך שלא היה צורך בכך שהתובע ייקח יום חופש שלם. תגובה זו מתעלמת מערך הזמן של הלקוח ואינה מתייחסת למצב האי וודאות הקיים כאשר הנתבעת גרמה לעיכובים במימון המשכנתא.

לעומת עמדת הנתבעת בעניין העיכוב במסירת המסמכים, הערבות והדירה עצם גביית הצמדה וריבית במועד שנקבע משקף דייקנות בחיוב התובעים לתנאי הסכם המכר וגמישות ביחס קיום חיובי הנתבעת המוטלת עליה בהתאם לאותו הסכם.

כאמור ביחס למסירת המסמכים היה על הנתבעת למסור את הדירה במועד מסוים כאשר ניתנה לנתבעת תקופה של 90 יום מעל המועד המוצהר למסירה. במקרה דנן הנתבעת איחרה ב 9 ימים מעבר למותר לה. על כך יש לפצות התובעים בדמי שכירות כמבוקש בסך 1200 ₪ בגין 9 ימי שכירות מיותרים.